דום נשימה בשינה: הסימנים, הבדיקה בישראל והטיפולים

דום נשימה בשינה הוא מצב שבו דרכי הנשימה נחסמות שוב ושוב במהלך השינה, לשניות ארוכות בכל פעם. בכל חסימה רמת החמצן בדם יורדת, המוח מעיר את הגוף לרגע כדי לפתוח את הנתיב, והשינה נקטעת. בבוקר לא זוכרים את היקיצות האלה, אבל מרגישים אותן: עייפות, קושי להתרכז ולפעמים כאב ראש.

הסימנים שכדאי להכיר

• נחירות חזקות וקבועות.
• הפסקות נשימה שבן או בת הזוג מבחינים בהן. זה הסימן המובהק ביותר, ובדרך כלל מי שמזהה אותו הוא לא הישן עצמו.
• יקיצות עם תחושת חנק או מחנק.
• ישנוניות במהלך היום, גם אחרי לילה של שעות שינה מלאות.
• כאב ראש בבוקר ויובש בפה.
• יקיצות תכופות לשירותים בלילה.
• קושי בריכוז ובזיכרון, עצבנות ומצב רוח ירוד.

מי שגר לבד ולא יודע אם הוא נוחר יכול להקליט את עצמו בלילה באפליקציה פשוטה.

מי בסיכון גבוה יותר

• עודף משקל, במיוחד כשיש היקף צוואר גדול.
• גיל מבוגר יותר.
• גברים, וגם נשים אחרי גיל המעבר.
• מבנה אנטומי: לסת קטנה או נסוגה, שקדים גדולים, מחיצה סוטה באף.
• אלכוהול בערב, כדורי שינה ומרפי שרירים, שכולם מרפים גם את שרירי הגרון.
• עישון.
• היסטוריה משפחתית.

למה לא כדאי להתעלם

דום נשימה שאינו מטופל קשור בסיכון מוגבר ליתר לחץ דם, למחלות לב ולהפרעות קצב, לסוכרת מסוג 2 ולשבץ מוחי. יש גם סיכון יומיומי ומיידי יותר: ישנוניות בזמן נהיגה. איך מזהים עייפות בנהיגה ומה עושים

איך נבדקים בישראל

1. פנייה לרופא המשפחה. כדאי להגיע עם תיאור של התסמינים, ואם אפשר גם עם מה שבן או בת הזוג הבחינו בו בלילה.
2. הפניה לבדיקת שינה. כשהחשד הוא לדום נשימה בלבד, בדרך כלל מפנים לבדיקת שינה ביתית: מקבלים מכשיר נייד, ישנים איתו לילה אחד בבית ומחזירים אותו למחרת.
3. בדיקה במעבדת שינה. בדיקה מלאה, שנקראת פוליסומנוגרפיה, נעשית במכון מוכר עם לינת לילה. היא נדרשת במקרים מורכבים יותר, אצל ילדים, וכשיש חשד להפרעות שינה נוספות.
4. התוצאה. הבדיקה קובעת מדד שנקרא AHI, מספר הפסקות הנשימה בשעה. לפיו נקבעת חומרת המצב וההמלצה לטיפול.

הכיסוי והמסלולים משתנים בין הקופות. כדאי לברר מראש אם נדרש טופס התחייבות, לאן מפנים, ומה ההשתתפות העצמית. הזכויות מפורטות באתרי הקופות, למשל אצל כללית ואצל מכבי.

הטיפולים

מכשיר CPAP

המכשיר מזרים אוויר בלחץ קבוע דרך מסכה, ומונע את קריסת דרכי הנשימה. זהו הטיפול המקובל בדום נשימה בדרגה בינונית עד חמורה. הקופות משתתפות במימון, בדרך כלל אחת לחמש שנים ובהשתתפות עצמית, דרך ספקים בהסכם. ההסתגלות למסכה לוקחת זמן, ושווה להתמיד, כי רוב המשתמשים מדווחים על שינוי גדול בערנות במהלך היום.

התקן תוך-פומי

סד שמותאם על ידי רופא שיניים ומקדם מעט את הלסת התחתונה. הוא מתאים בעיקר לדום נשימה קל עד בינוני, או למי שלא מצליח להסתדר עם CPAP.

שינויים שעוזרים

• ירידה במשקל, גם מתונה, משפרת את המצב.
• שינה על הצד במקום על הגב.
• הימנעות מאלכוהול בערב, ומכדורי שינה בלי התייעצות עם רופא.
• הפסקת עישון.
• טיפול בגודש באף.

ניתוח

במקרים מסוימים, בעיקר כשיש חסימה אנטומית ברורה, שוקלים ניתוח. זו החלטה משותפת של רופא אף אוזן גרון ורופא שינה.

ואם ממשיכים להיות עייפים למרות הטיפול?

יש אנשים שמשתמשים ב-CPAP כראוי וממשיכים לסבול מישנוניות במהלך היום. זו התוויה רפואית מוכרת, ובדיוק במצב הזה פרוביג'יל כלול בסל הבריאות בישראל: לישנוניות יתר שנובעת מדום נשימה בדרגה בינונית עד חמורה, כשהטיפול במכשיר לא פתר את הבעיה. ההחלטה היא של הרופא המטפל. איך מקבלים פרוביג'יל בישראל באופן חוקי

להרחבה

היגיינת שינה: המדריך המלא · עייפות מתמשכת: למה זה קורה ומה באמת עוזר · עבודה במשמרות

מקורות: כללית: בדיקת שינה ביתית ומעבדת שינה · כללית: מכשיר CPAP · מכבי: מכשיר CPAP