פרוביג'יל – מודאפיניל פרוביג'יל תתעורר על החיים שלך 
כתבה זאת פורסמה ב Vice ואנו מודים להם על הרשות לתרגם ולפרסם אותה באתר.
מודאפיניל, הינה תרופה אשר סונתזה בצרפת בשנות השבעים. ב1998 היא אושרה על ידי מנהל התרופות האמריקאי כתרופה לטיפול בנקרולפסיה והפרעות שינה. עם זאת, לאחרונה יותר ויותר אנשים משתמשים בתרופה כדי להישאר כמה שיותר שעות ערים ולהגביר יכולות קוגנטיביות כמו ריכוז.
הדבר הוא חלק מתופעה חובקת עולם ותרופות נוספות כמו אדרל וריטאלין אשר יועדו לטיפול בהפרעות קשב ואמפקינס אשר יועדה לטיפול באלצהיימר, משמשות לשיפור יכולות שכליות אצל אנשים בריאים הלומדים ועובדים.
התרופות הללו מכונות נוטרופיקס או "סמארט דראגס" – Smart drugs.
החלטתי לנסות מודאפיניל ולראות איך זה משפיע על עבודתי.קראתי היטב על תופעות הלוואי ולאחר שווידאתי שאני לא עומד להתמוטט ולמות, בלעתי את הגלולה המכילה מודאפיניל והידועה גם כתרופה "פרוביג'יל".
כאשר הגעתי לעבודה כהרגלי בתשע בבוקר, חשבתי שזה מצחיק שאף אחד מסביבי לא מודע שאני נמצא תחת השפעת תרופה שנוטלים גם טייסים ולוחמי סיירות מובחרות, רופאים בחדר מיון ומליונרים בוול סטריט ועמק הסיליקון.
כל אלו נוטלים את התרופה מאותה סיבה: לתת ליכולות הקוגנטיביות שלהם בעיטה בתחת לכיוון המנצח.
אחרי שעה של ישיבה מול השולחן וביצוע העבודות הרגילות, הפכתי חסר סבלנות. האם משהו עומד להתרחש? מתי אני כבר אהפוך לסופרמן אנושי?
בסביבות אחת עשרה וחצי שמתי לב שלא לקחתי שום הפסקת סיגריה במהלך כל השהות שלי בעבודה.
ידעתי שיש עלי סיגריות וכי הקולגות שלי נמצאים מחוץ למשרד ומעשנים אבל לי פשוט לא התחשק סיגריה.
מה כן התחשק לי? לעבוד.
השיא הגיע בסביבות אחר הצהריים. הייתי רעב לעבודה והסכמתי לקחת עלי גם מטלות נוספות שהעורך הראשי שלי התקשה לבצע. במשך השעתיים הקרובות, הייתי לגמרי שקוע בזה. כל כך שקוע בעבודה שכשהעמיתים לעבודה הציעו לי להצטרף לאכול איתם פיצה, נפנפתי אותם והמשכתי לעבוד. ושתבינו, אני מת על פיצה!!! בסוף הם החליטו להזמין משפחתית גדולה ושכולנו נתחלק בה.
האמת היא שאף אחד לא יודע איך התרופה הזאת עובדת. זה נשמע אבסורדי בהתחשב בכך שניתן לקנות אותה די בקלות בבתי מרקחת בארה"ב. מספיק שתבקש מרופא המשפחה ותגיד לו שאתה עובד משמרות והוא יספק לך את המרשם. מצד שני, אנחנו גם לא יודעים איך הרדמה כללית עובדת ובכל זאת משתמשים בה במהלך כל ניתוח.
חלק חושבים שמודאפיניל מגרה את המוח וגורם לו להפריש חומר הנקרא היסטמין. היסטמין גורם לגוף להיות פחות עייף על ידי הרחבת כלי דם וכיווץ שרירים חלקים. מי שנוטל תרופות אנטי הסטמיניות נגד אלרגיות, יודע בוודאי כי הן גורמות לעייפות ותשישות. מפה האפקט ההפוך: על ידי כך שמגדילים את ייצור ההיסטמין, מודאפיניל גורם לאפקט הפוך – הוא גורם לך להיות פחות עייף ויותר מרוכז.
מחקרים אחרים מציעים כי מודאפיניל משפיע על המוח בדומה לאמפטמינים וקוקאין. המחקרים הללו טוענים כי המודאפיניל מעלה את רמת הדופאמין במוח – ההורמון שמופרש כאשר אנחנו אוכלים, עושים סקס או פוגשים אדם אהוב עלינו.
בינתיים במשרד, לקח בערך 45 דקות לשליח הפיצה להגיע אבל ממש לא היה אכפת לי. המחשבה על פפרוני וגבינה שנמסה בפה בוודאי גרם לקמילה להפרשת דופאמין במוח אולם לי הוא לא שינה דבר כי המוח שלי כבר היה שטוף בדופאמין תודות לגלולת הפרוביג'יל ויכולתי לנווט אותו לאיזה כיוון שאבחר.
כמה ימים לאחר מכן שאלתי את קמילה אם התנהגתי נורמלי במהלך אותה הפסקת צהריים.
"היית קול לגמרי" היא אמרה.
אחרי שאכלתי את הפיצה לא היה שום צורך בהליכה קצרה מסביב לבניין כדי לעכל את האוכל, גם לא היה צורך בהפסקת סיגריה שהיא טקס מקודש לאחר כל ארוחה. פשוט ישבתי והסתערתי על העבודה. בזמן שהעורך שלי חזר לשולחן, העבודה כבר הסתיימה. "כבר סיימת" שאל הבוס שלי בעיניים לא מאמינות. הנדתי בתנועה אגבית כאילו היה זה נורמלי ויומיומי שאסיים את כל המשימות על השולחן שלי.
מלבד השאלה כיצד פועל המודפיניל, קיימת גם שאלה אתית: האם זה לגיטימי ליטול תרופה אשר תעניק לי יתרון עצום על קולגות לעבודה אשר יצופה מהם לעמוד באותו קצב עבודה.
לפי מחקר אשר פורסם ב"מכון קנדי לאתיקה" השימוש בתרופות לשפר יכולות קוגנטיביות נחשב לגיטימי כל עוד הוא לא מעמיד עבודה של אנשים אחרים בסכנה: http://philpapers.org/rec/GOOCEC
בשנה שעברה,פקידים במשרד האוצר האוסטרלי הודו כי השתמשו בתרופות לסיים את תקציב המדינה בזמן: http://www.news.com.au/national/public-servants-used-drug-modafinil-to-stay-awake-to-complete-the-federal-budget-on-time/story-fncynjr2-1226932640759
המחקרים אשר בדקו את הצדדים האתיים של שימוש בתרופות כמו מודאפיניל אינם יכולים לכסות איזורים אפורים רבים. ברור שאם אקח את הגלולה מדי יום אוכל לייצר תפוקה של 130 או אפילו 150 אחוז מהתפוקה הרגילה. זה לא בהכרח יאיים על המשך פרנסתם של הקולגות שלי אך זה כן יפעיל עליהם לחץ לעמוד בקצב ובסטנדרטים שהצבתי. במיוחד אם אני לא מציין כי אני נוטל את התרופה.מצד שני, עובדים רבים אוהבים לשתות משקאות אנרגיה שונים ולצרוך קפה בכמויות, האם גם זה אתי?
